שיחה: הטניסאי

התבקשתי לתת אימון מנטאלי לסטיבן, שחקן טניס סקוטי צעיר, במהלך תחרות בצרפת (כמובן שפרטים אלה שונו על מנת להגן על הדיסקרטיות). נפגשנו מספר פעמים ולימדתי אותו לעשות מדיטציה על מנת להבדיל טוב יותר בין מחשבות למציאות. תרגלנו נשימה ומדיטציית תובנה, נשימה ליצירת שלווה ומיקוד ומדיטציית תובנה לחקירה וביסוס טבע התודעה, המחשבות והאופן בו אנו בוראים את עולמנו הסובייקטיבי. בהמשך סטיבן נסע לצרפת לשלושה חודשים.

מאחר וסטיבן נהג לעשות חימום שלאחריו קטע זמן מנוחה לפני המשחקים, הסכמנו שישתמש בזמן המנוחה למדיטציה ובכך יגביר את המיקוד שלו למשחק. הוא עשה זאת באופן קבוע, ואז החל להתכתב איתי ב-SMS ובדואר אלקטרוני לאורך התחרות. התמליל הערוך שלהלן הוא חלק מתקשורת זו. אוכל להעביר רק את הדיאלוג, אך לא את תרגילי המדיטציה שבהם השתמש להפנמת התובנות שרכש. אנא נסו לדמיין תרגילי מדיטציה אלו כמתרחשים מדי יום, בישיבה שקטה ובקשב לזרימת האירועים והמחשבות.

הייתי מאוד ער לקושי של שיחה אלקטרונית עם סטיבן ללא קשר ישיר איתו. במובן אחד הטקסט נראה חזרתי, עידוד מתמשך לחזור מהמחשבות, הדעות והתרוצצות הפנטזיות אל המציאות הפשוטה, כאן ועכשיו. בה בעת, כל מפגש היה חדש ורענן לגמרי. אני מקווה שההתכתבות מעבירה דבר-מה מכל זה.

סטיבן, שבת 6.5.06, 17:54

הי יונתן, ניצחתי היום. אני מרגיש טוב אבל עדיין זאת לא הרמה של המשחק שלי. אני מסוגל לשחק הרבה יותר טוב! הראש שלי צלול במהלך המשחק אבל לפעמים אני מרגיש קצת "לא-חי". אתה יודע שאני רוצה להיות "קילר" אבל אני יודע שאני לא צריך להתרכז בזה. אני מרגיש שחסר לי “a cent to the dollar” כדי להגיע לשלמות. מחר יש עוד מערכה. סטיבן.

יונתן, יום א' 7.5.06, 12:09

שלום סטיבן,

אנו לא שולטים במחשבותינו וברגשותינו, העולים בטבעיות כהדים להתניות שלנו. אבל אם אתה מאמין שאסור שתרגיש ככה, אז אתה בצרות. האם תוכל להירגע לגמרי, בשקט, בנוכחות המחשבה והרגש כאחד? אל תנסה להיפטר מהם. תשאיר הכל כמו שהוא. זה מה שיש. אין שום דבר אחר. פשוט שחק בהנאה.

בהצלחה!

יונתן

סטיבן, יום א' 7.5.06, 15:48

היי יונתן, קראתי את המייל, תודה רבה. האמת היא שאני באמצע משחק אבל הגשם קטע אותו אז אני מחכה… אעדכן אותך.

סטיבן, יום א' 7.5.06, 19:23

ניצחתי אחרי משחק של כמעט ארבע שעות. הייתי ברמה המנטאלית הגבוהה ביותר. אני מקווה שאהיה כך גם מחר. אחת הבעיות שלי היא שקשה לי לחזור על כך.

סטיבן, יום ב' 8.5.06, 14:18

הפסדתי ליריב חזק יותר. למרות שהמשחק היה די קל עבורו, שוב היו לי הזדמנויות שלא ניצלתי כפי שיכולתי ואני כועס על עצמי, כי הגיע הזמן שאני אממש אותן אם אני רוצה להגיע ביום מן הימים למדליית זהב. בשבת יש עוד תחרות.

יונתן, יום ב' 8.5.06 15:58

שלום סטיבן,

קרא את הספר שציינתי "זן באמנות הקשת" ותראה איך הספורט יכול להיות למעשה חלק מאימון מנטאלי רחב יותר. כשאתה, הרקטה, הכדור והיריב – כולם אחד, תשחק כפי שאתה רוצה. כל זמן שהם דברים נפרדים אין אינטגרציה מוחלטת, אין לכידות וקוהרנטיות והדברים עלולים לפעול זה נגד זה, ולהסיט אותך מהביצוע.

אינך שולט במחשבות או ברגשות שלך. נסה ותראה, האם אתה יכול להרגיש נוח מבלי לנצל הזדמנויות מסוימות ובלהתעצבן על כך בו-זמנית? שתי הפעולות האלה אינן אלא פעילויות מנטאליות שאינך שולט בהן. כעס מתעורר בגלל המחשבה שהיית צריך לנצל הזדמנויות אלה. אפילו לקרוא להן הזדמנויות היא הבעת דעה. אולי היו אלה שיעורים בניהול כעס? ואם כן?

מה שקורה, קורה. דעותינו על כך, עמדותינו ביחס לאירועים ודברים אלה, משקפות את מצבנו המנטאלי העכשווי ומשפיעות על מצבנו המנטאלי העתידי.

בהצלחה,

יונתן

סטיבן, יום ו' 12.5.06, 19:26

הי יונתן, מצטער אם אני מפריע לך כל הזמן. תגיד לי אם כן. בכל אופן, יש לי משחק מחר. סוף השבוע לא היה כל כך טוב כי ירד כאן המון גשם ולא התאמנתי הרבה. הרבה מחשבות מעסיקות אותי כמו ענייני כסף וזה גורם לי להילחץ שעליי להשיג תוצאות ולהתחיל לנצח. אני לא משחק את הטניס הטוב ביותר שאני יכול. אז אני משחק מחר ומקווה שסיבוב המשחקים הזה יהיה פריצת הדרך שלי.

יונתן, שבת 13.5.06, 19:42

שלום סטיבן,

אני שמח לשמוע ממך ולדעת מה קורה. אני מבין כמה הדאגות לגבי כסף מלחיצות אותך. אם אתה באמת רוצה להשיג תוצאות, הצעד הראשון הוא להפסיק לחלוטין לנסות להשיג תוצאות. לקוות שסיבוב המשחקים הנוכחי יהיה פריצת הדרך שלך רק יוצרת עוד לחץ. זה תלוי בהרבה גורמים מחוץ לך, למשל הגשם והרמה של היריבים שלך, אז שכח מכל זה. אלה רק מחשבות. תתמקד רק בכדור הבא. זה הטניס האמיתי. אתה יודע זאת אבל אתה גם שוכח. תמשיך לשאול ואמשיך להזכיר לך עד שזה יהפוך לטבע השני שלך.

בהצלחה,

יונתן

סטיבן, יום א' 14.5.06, 12:20

הי יונתן, ניצחתי היום. זה היה משחק קל, אם יש דבר כזה. דבר מוזר קרה לי… לפני המשחק חשבתי על המשחק הבא. בכל אופן אני עדיין לא משחק את הטניס הטוב ביותר שלי ואני עדיין קצת ישנוני במהלך המשחק. אני רוצה להיות כמו שחקן שח — מרוכז אבל קילר… הא הא הא. [זה מתייחס לשיחה בה הסברתי על הסדיזם ההכרחי של שחקן השח].

סטיבן

יונתן, יום א' 14.5.06, 12:42

שלום סטיבן,

אם אתה מבין ש"אתה" לא ניצחת, אלא שהניצחון קרה, אזי תוכל גם להבין שאתה לעולם לא משחק ברמה הגבוהה ביותר שלך ולעולם גם לא תשחק בה. אלה רעיונות ותו לא. אם אתה מכיר בכך ש"אתה" אפילו לא משחק, אלא שהמשחק מתרחש ושאתה חלק בלתי נפרד ממנו, אזי המתח ייעלם, הקילר וגם הישנוניות ייעלמו. זהו הטניס הטוב ביותר האפשרי אבל רק מעט אנשים מסוגלים לכך. הדרך לעשות זאת היא לא לעשות זאת. אין משחקים "קלים" או קשים – אלה רק דעות. שכח אותם והטניס יתרחש לבד. אתה תראה כמה זה מדהים.

סטיבן, יום ב' 15.5.06, 11:57

הפסדתי… אני הלוזר הגדול ביותר על פני האדמה, נשבע לך. אני כזה פחדן. שיחקתי כמו בחורה. כל החיים עבדתי קשה ואז מגיע רגע האמת ואני משחק כמו נקבה. אני רוצה להרוג את עצמי. האופן בו שיחקתי, לא היה לי שום אומץ [מילולית: I had no guts, "לא היו לי שום מעיים"]. נמאס לי מכל ההזדמנויות שלא ניצלתי! אני מרגיש כל כך ירוד כרגע.

יונתן, יום ד' 17.5.06 11:48

שלום סטיבן,

ניסיתי לצלצל אליך כמה פעמים אבל לא הצלחתי להשיג אותך. אני מקווה שאתה מרגיש קצת יותר טוב. יש דברים שקל יותר לדבר עליהם מאשר לכתוב, אבל אנסה:

"אני הלוזר הגדול ביותר"

אתה לא הלוזר הגדול ביותר ולא הקטן ביותר, או כל סוג אחר של שחקן. אלה הדעות שלך לגביך ותו לא. למעשה אתה משחק בדיוק כמו שאתה משחק. זה הכול.

"שיחקתי כמו בחורה"

יש לך איזשהו דימוי לגבי האופן בו בחורה משחקת. למעשה, בחורות משחקות בכל מיני אופנים, והסיכויים הם שאפילו לא אחד מאלה מתאים לדימוי שלך.

"שום אומץ"

"שום אומץ" [No guts – "שום מעיים"] זה רק מטאפורה, רעיון. אם אתה יכול לעכל את המזון שאתה אוכל, כנראה שיש לך מעיים. למעיים יש בעצם מעט מאד קשר לטניס, חוץ מלעזור לך לצבור אנרגיה מהמזון. אין שום פסול במטאפורות, אבל כשאנחנו מבלבלים בינן לבין המציאות אנו מזמינים לעצמנו צרות.

"ההזדמנויות האלה שלא ניצלתי"

אין שום הזדמנויות שאפשר לנצל או לא לנצל. למעשה אין שום 'הזדמנויות'. 'הזדמנות' היא גם רק רעיון ותו לא. פירושו שאתה חושב ש"היית צריך" לשחק אחרת. אבל במציאות אין שום "צריך", רק זיכרון של מה שאתה חושב ש"היה".

לאף אחד מהנ"ל אין קיום בפני עצמו או קיום אמיתי. כשאתה מתייחס לרעיונות אלה כאל אמיתיים, אתה רק משיג כאב ראש, מצב רוח רע ואנרגיה מבוזבזת. יש רק דבר אחד שעליך לעשות – להכות בכדור הבא. התמקד בכך, והכול יהיה בסדר. שכח זאת – והטניס (ואתה) תסבלו. כל היתר הוא מחשבות.

כל הרעיונות והמחשבות הללו הם הדים מההתניה שלך מהעבר, מהרגלי החשיבה. התבונן במחשבות כשהן באות וחולפות. כבד אותן בתור הדים מעברך, אך אל תתחיל להאמין שהן אמיתיות – אחרת הצרות שלך יתחילו.

אני מקווה שזה עוזר במשהו. אתה יכול לצלצל אליי אם אתה רוצה לדבר על כך.

בהצלחה, תישאר שמח,

יונתן

סטיבן, יום א' 21.5.06, 12:10

הי יונתן – ניצחתי אתמול, שיחקתי טניס אגרסיבי. הייתי טוב מבחינה מנטאלית. היום יש עוד משחק, אני מקווה שאשחק טוב… אעדכן אותך אחרי המשחק.

סטיבן, יום א' 21.5.06, 10:04

הי יונתן, הפסדתי אחרי שלוש וחצי שעות. שיחקתי טוב. אני מפתיע את עצמי, כי לפעמים אני צועק "קדימה" ומעודד את עצמי… אבל שוב, היו הרבה הזדמנויות מוחמצות.

יונתן, יום א' 21.5.06, 20:26

שלום סטיבן,

כשאתה מנצח, אתה לא מנצח; כשאתה מפסיד, אתה לא מפסיד. זה פשוט קורה. אין אתה שעושה זאת, רק התרחשות של העולם. אם תתחבר לכך, תבין זאת לעומק, אזי המתח ייצא מהמשחק שלך. מחשבות אלה הן רק הסחות דעת, הדים מעברך. הן סוחטות את האנרגיה שלך ומסיחות אותך מהמשימה האמיתית של להכות בכדור הבא. זה כל מה שיש במציאות – הכדור הבא. פשוט הכה בו.

הראש שלך צריך להיות כאן ועכשיו במאה אחוזים, כל רגע. כל היתר הוא רק מחשבות, העבר. תשאיר את המחשבות בבית הקברות של העבר ותהיה כאן עכשיו! ועכשיו! וגם עכשיו… הבנת את הרעיון?

כל טוב,

יונתן

סטיבן, שבת 3.6.06, 11:19

הי יונתן, מה שלומך?

אני עכשיו ליד Avignon. קצת קריר פה אבל המקום נורא יפה, עם פרחי בר ים-תיכוניים ואלפיניים והרוח נושבת בפנים.

ניגש לעניין. אני משתדל ככל יכולתי כאן, ממזון בריא ועד להקדים לישון בזמן כדי לתת את כל כולי באימונים.

הדברים שאתה כותב לי מאד עוזרים, אבל יש דבר אחד שאף אחד מאיתנו לא יכול להתווכח אתו, שנקרא "עובדות".

אחד הדברים שמבדילים בין שחקן טניס טוב לאחרים הוא ניצחון במשחקים ואת זה, בלי ספק, אני לא עושה. אחרי שש תחרויות בצרפת אני עדיין אפילו לא קרוב לאיפה שציפיתי להיות לנוכח התוצאות. שמתי לב, בשיחות טלפון ובמסרונים עם ההורים שלי שהם מאוכזבים – לא ממני כמובן, אלא מהתוצאות.

אני יודע שאני משתדל ככל יכולתי ומנסה להתנהג כמו מקצוען אמיתי, אבל עדיין, משהו חסר במשחק שלי. אני ממש מרגיש את זה. אני מתאמן עוד ועוד וממשיך לעבוד על זה, אבל כשאני משחק זה איכשהו אחרת… אני מכה בכדור קצת יותר לאט, התנועה שלי אינה כמו באימונים וכו' וכו'…

דבר נוסף שאני רוצה לשפר הוא להיות יותר תוקפני כלפי עצמי. זוכר כשדיברנו על שחקן שח סאדיסטי שנהנה לראות את היריב שלו מפסיד בכאבים? זה מה שאני רוצה שיהיה במשחק שלי. אני רוצה לנצח את המשחק, אבל אולי הלב שלי לא לגמרי שלם עם זה. אני יודע שזה לא מה שספורטאי אמיתי אמור לומר, אבל ככה אני מרגיש…

דבר אחד בטוח – אני אמשיך לעבוד קשה ולשמור על ראש מעל המים. תחזיק לי אצבעות שאולי בתחרות הבאה אני אנצח ואשתפר עוד ועוד.

כל טוב,

סטיבן

יונתן, יום ו' 3.6.06, 17:05

שלום סטיבן,

אתה צודק – אין ספק שאנחנו לא יכולים להתווכח עם עובדות. אבל יש להיזהר מאד בלדעת את ההבדל בין העובדות לבין הפרשנות שלך אותן — שני דברים שונים לגמרי. המפתחות לבעיה מסתתרים ממך במסר:

"אחד הדברים שמבדילים בין שחקן טניס טוב לאחרים הוא ניצחון במשחקים ואת זה, בלי ספק, אני לא עושה"

האם אתה שחקן טניס טוב או לא? בכל מקרה אתה בדיוק כפי שהנך. "שחקן טניס טוב" הוא רק רעיון, פירוש, הוא אינו קיים בפועל בסופו של דבר. זוהי מחשבה, הגדרה, דרך הסתכלות בדברים. אין כל תשובה מוחלטת, כי זו תלויה בהגדרה שלך. לדאוג לגבי האם אתה שחקן טוב או לא, מסיח אותך מלהכות בכדור.

"אחרי שש תחרויות בצרפת אני עדיין אפילו לא קרוב לאיפה שציפיתי להיות לנוכח התוצאות"

כאן המתח עולה מהפער שבין הציפיות שלך (מחשבה) והביצוע שלך (מציאות). כשאתה מבין שהמציאות כוללת מחשבה זו, אז ההשוואה והמתח (אכזבה) נעלמים. מדוע שתהיה התאמה בין הציפיה שלך ובין המציאות? אין כל חוק טבע כזה.

"שמתי לב, בשיחות טלפון ומסרונים עם ההורים שלי שהם מאוכזבים"

אתה חושב שאתה הגורם לאכזבה שלהם. יש גורמים רבים לאכזבה שלהם, כולל כמובן התרבות מכוונת-ההישגים שלהם וההתניה האישית שלהם.

"אני מנסה להתנהג כמו מקצוען אמיתי"

תפסיק לנסות להתנהג כמו משהו או מישהו אחר. אם אתה רוצה, נסה להתנהג כמו סטיבן. מאחר שאתה כבר סטיבן, לא יהיה דבר שעליך לעשות, לא יהיה כל מתח ותהיה מסוגל להירגע ולשחק.

[When I die and go to heaven, the angels will not ask, 'Rav Usha, did you live as Moshe Rabeinu?' but, 'Rav Usha, did you live as Rav Usha?']

"דבר נוסף שאני רוצה לשפר הוא להיות יותר תוקפני כלפי עצמי."

תפסיק לנסות להיות יותר או פחות תוקפני. אל תשנה שום דבר מנטאלי. זה מאד חשוב. לעולם אל תעשה מאמץ מנטאלי כלשהו. זה לא עובד, רק יוצר מתח והורס את המשחק שלך. תעשה מאמץ רק עם הגוף שלך, לא הנפש. פשוט הכה בכדור.

הבעיה היחידה היא שאתה מנסה (נפשית) להיות שונה ממה שאתה. זה בלתי אפשרי, ורק מסיח אותך מהמשחק. הדבר היחיד שאתה צריך לעשות הוא להכות בכדור. דע מהן מחשבותיך (העבר) אבל חייה בהווה, כאן, עכשיו (מציאות). זה הכול.

אני מקווה שזה עוזר, אם אתה לא מבין, בבקשה תמשיך לשאול אותי, שוב ושוב, עד שזה יהיה ברור.

בהצלחה

יונתן

סטיבן, יום א' 4.6.06, 00:02

התאמנתי עכשיו והצבתי לעצמי מטרה להביט אך ורק בכדור במהלך האימון למשך השבוע הקרוב. בוא נראה לאן זה מוביל אותי.

סטיבן, יום א' 11.6.06, 11:12

הי יונתן, הפסדתי אתמול שוב לשחקן ש"על הנייר" הייתי אמור להביס. הדבר החיובי הוא שאני משתפר ולומד המון… אנא הישאר בקשר.

יונתן, שבת 17.6.06, 12:09

שלום סטיבן,

זה היה שבוע עמוס וחיבור האינטרנט שלי קרס, אז רק עכשיו אני מגיע לאימייל שלי. מצטער לשמוע שהפסדת שוב. תבין שאין דבר כזה "על הנייר". כל מה שיש על הנייר זה דיו, סימנים בשחור או בכחול שאנחנו קוראים להם אותיות או מילים. מה שחשוב הוא המציאות בלבד.

הפסדת. זה הכול. להפסד אין כל משמעות. אין פירוש הדבר שאין משמעות בכלל, אלא שהמשמעות היא כל מה שאתה חושב שהיא. ללא מחשבות אין משמעויות. אז אם אתה שם לב לסיבות מסוימות להפסד, פשוט התאמן כדי להשתפר. אל תנסה לנצח. רק הכה בכדור! זה המשחק כולו.

השתמש בטניס לשם צמיחתך האישית והרוחנית, לא ההיפך. מוטב כך.

כל טוב

יונתן